דברי תורה > חומש דברים > ואתחנן

תל חי לתורה -פרשת ואתחנן

ציון בדש

 "כי תוליד בנים ובני בנים..." (דברים ד כה).

משה מנבא לעם ישראל את אשר יקרה אותם כאשר לא ילכו בדרך ה', כאשר יעשו את הרע, וכתוצאה מכך ייגלו מן הארץ.

אחרי הפירוט מה יקרה אתם בגלות בארצות נכר, מופיע הפסוק הבא:

"ובקשתם משם את ה' אלקיך, ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך". (שם כט)

והשאלה הנשאלת היא, מדוע התחיל הכתוב בלשון רבים (ובקשתם), והמשיך בלשון יחיד (ומצאת כי תדרשנו).

כדי להבין זאת ברצוני להפנות את תשומת הלב למה שאומרת הגמרא במסכת ראש השנה (יח א):

"תניא, היה ר' מאיר אומר, שנים שעלו למטה וחוליין שוה", הכוונה שנפלו למשכב עם חולי זהה, "זה ירד וזה לא ירד. מפני מה זה ירד וזה לא ירד?" שואלת הגמרא. "זה התפלל ונענה, וזה התפלל ולא נענה."

ממשיכה איפוא הגמרא לשאול: "מפני מה זה נענה וזה לא נענה?"

"זה שהתפלל תפלה שלמה, נענה, וזה שלא התפלל תפלה שלמה, לא נענה."

דהיינו, יש ענין להתפלל מתוך חדרי הלב ובכוונה שלמה כתיאור שבפסוק דלעיל:

"... כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים ד כט).

כך שכולם יכולים לבקש את ה', אבל ייענה, רק מי שדורש מכל הלב.

שלש פעמים ביום אנו אומרים בתפילה את מה שאמר דוד המלך בספר תהלים (קמה יח). "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת". והדגש, על אשר יקראהו באמת.

אגב, בעל ה"בן איש חי" זצ"ל מסביר את הפסוק הראשון של הפרשה - לעניננו:

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא, לאמר" (דברים ג כג).

ואתחנן מלשון תחנונים. דהיינו התפילה צריכה להיות בתחינה.

לאמר מלשון לא מר. דהיינו בשמחה, ולא במרירות, אף על פי שקשה לך, והנושא מדאיג ומכאיב.

בשכר תפילה כהלכתה נקווה שה' ישמע את תחנונינו ויקבל את תפלותינו ברצון וימלא את כל משאלות לבנו לטובה ולברכה.

 

 


כבר אחרי הקטע הראשון בפרשה, מתארת לנו התורה איך משה רבנו מזהיר את בני ישראל מחטא עבודה זרה.

"ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש. פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל..." (דברים ד טו טז).

מיד אחרי תיאור זה, באמצע הדיבור על עבודה זרה, מגיע הפסוק: "וה' התאנף בי על דבריכם, וישבע לבלתי עברי את הירדן, ולבלתי בא אל הארץ הטובה, אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה" (שם כא). ממש מוזר.

יתרה מזאת, מיד אחרי כן, שוב חוזר משה ומזהיר את בני ישראל מלפנות אל האלילים, בדיוק כמו שעשה בתחילה.

"השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלקיכם... ועשיתם לכם פסל..." (שם כג)

מה קרה, שבאמצע ענין עבודה זרה, מכניס משה את ענין אי כניסתו לארץ. מה הקשר, ומדוע זה כך?

יש סיפור על אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים - ר' יהונתן אייבשיץ מפרג.

כאשר הוזמן להיות רבה של העיר פרג, הוזמן מרבנות עיר קטנה שבה שימש עד לאותו זמן. כאשר סיפר לבני העיירה שהוא הוזמן לכהן כרב בעיר פרג, לא ניסו להניא אותו, או לפתות אותו להישאר בכהונתו. גם כאשר נקבע התאריך לבוא לשרת בפרג, לא ניסו לרגע לדבר על לבו כדי שיישאר. כאשר הגיעו כבר הסוסים לקחת את המטען שלו, בני משפחתו בראש וראשונה וכל הספרים הרבים שיש לו , קיווה בסתר ליבו, שאולי אחד מבני העיירה יבוא ויגיד: "רבי, אל תעזוב".

איש לא הפציר בו.

אזי הוא כנס את כולם לבית הכנסת ואמר להם, שהוא מרגיש את עצמו פגוע ביותר. זוהי כמו כפיות טובה. מה קורה אתכם? - שאל.

עכשיו אני מבין את משה רבנו מה אמר כאן בפרשה. משה מדבר נגד עבודה זרה. כדי לעבוד לאלילים, זה בראש וראשונה כפיות טובה נגד רבונו של עולם. הוא ברא אותנו, הוא בחר בנו, הוא נתן לנו את החיים, הוא גם מעניק לנו נשימה בכל רגע ורגע. הוא הוציא אותנו ממצרים, היכה אותם בעשר המכות, הוא העביר אותנו בים סוף, הוא האכיל אותנו מן, ועוד כהנה וכהנה.

עכשיו - אומר משה, אני מדגיש לכם את האיסור של עבודה זרה, כי אני פוחד שתעשו זאת.

למה אני פוחד? כי אני רואה את היחס אלי. אותי אתם שוכחים. אני מת כאן בארץ הזאת - במואב, איני עובר את הירדן, ולא ראיתי שאחד מכם יקום ויאמר: "אם משה לא יעבור את הירדן, גם אנחנו איננו עוברים. אם משה אינו עולה, גם אנחנו איננו עולים". איש אינו מזיל דמעה, איש אינו מתפלל.

אני מתחנן חמש מאות וחמש עשרה פעם, כמנין "ואתחנן", כדי לעלות לארץ. אתם, אינכם אומרים ולא כלום. לכן, באמצע האזהרה על עבודה זרה, הנובעת מכפיות טובה, מזכיר משה את זה שהוא אינו עובר את הירדן, אינו עולה אל הארץ. משה בא להדגיש שכפיות הטובה נובעת מכך, שלא עשו מאומה למענו, למרות כל מה שהוא עשה למענם. ובודאי הניר לא יכול לפרט את מלוא מסירותו של משה רבנו כלפי עם ישראל. אי לכך הוא פוחד מכפיות טובה כלפי הקב"ה, פן ישחיתו את דרכם, ויקימו להם פסלים.

אך יש גם הסבר נוסף, מדוע מופיעה כאן באמצע, הנימה האישית של משה, בעת הטפת המוסר לבני ישראל. זאת, על פי מה שכתוב בתלמוד במסכת ערכים (לב) בה כתוב כי יהושע בן נון נענש, על שלא בקש לבטל את הייצר של עבודה זרה, כפי שבקשו חכמי ישראל בימי בית שני, והצליחו בכך אנשי הכנסת הגדולה (כמתואר בהרחבה ביומא סט) וכאות עונש לכך, נגרעה אות משמו של יהושע בספר נחמיה, בו כתוב (נחמיה ח) ישוע בן נון. האות "ה" משמו נשמטה כעונש, משום שלא נצל את השפעתו להתפלל לפני הקב"ה, שיבטל את היצר הרע של עבודה זרה - מלבותיהם של ישראל.

נשאלת, איפוא, השאלה, מדוע נענש יהושע בלבד? מדוע לא נענש משה על אותו דבר זה עצמו? והרי לא מצאנו בשום מקום שמשה רבנו התפלל, שה' יעקור את הייצר הרע של עבודה זרה מלבות בני ישראל? אמנם הוא מבקש מה' אחרי שהם חטאו - בחטא העגל: "ויחל משה את פני ה' אלקיו, ויאמר, למה ה' יחרה אפך בעמך..." (שמות לב יא).

 כדי שה' יסלח להם. אבל מראש לבקש, שייעקר היצר הרע של עבודה זרה, לא שמענו ולא מצינו. שימו לב להסבר. למשה, לא היתה זכות ארץ ישראל. ואם כן, אין לבוא בטענה למשה רבנו, כי לו - למשה, לא היתה הזכות הזו - זכות הישיבה בארץ. ליהושע בן נון היתה זכות הארץ, כמו לאנשי הכנסת הגדולה בראשית ימי בית שני, שהצליחו בעתירתם לבטל את ייצר העבודה הזרה. כי נוסף לתפילה היתה להם זכות ישוב ארץ ישראל.

אותה זכות היתה עומדת גם ליהושע בן נון, ולכן יש בקורת עליו, מדוע הוא לא ניצל את הזכות הזו.

לכן, איפוא, מובן, מדוע כאן בפרשה, משרבב משה, באמצע האזהרה על עבודה זרה, את עניין אי כניסתו לארץ.

"פן תשחתון.. וה' התאנף בי... וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ... כי אנכי מת בארץ הזאת" (דברים ד טז כא כב). אין לי, איפוא, זכות הארץ, לכן איני יכול להתפלל עליכם. אם כך, אתם בעצמכם צריכים להזהר, "השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה'..." (שם כג). לכם יש לפחות זכות הארץ, אשר ממני נמנעה.

זה כוחה האדיר של ישיבת ארץ ישראל, שמשה רבנו אומר: "לי לא היתה, ואין לי את הזכות הזאת".

לכן אין לי ברירה - אומר משה - אלא להפציר בכם ולהזהיר אתכם, שבכח עצמכם תעמדו בנסיונות, תעמדו במבחנים, ותשארו נאמנים לאלקי ישראל.

 



"לא תסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו..." (דברים ד ב)

התורה היא אלוקית, היא נצחית, אינה ניתנת להחלפה ואפילו לא לשיפוצים. "אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל, בהר סיני ביד משה" (ויקרא כו מו). אכן זוהי נתינה מאתו יתברך ורק לנותן יש זכות בלעדית עליה. לכן איפוא אי אפשר לבוא ולהגיד היום מצוה זו אינה נוחה ומחר מצווה אחרת אינה מודרנית יותר. זוהי תורת אמת מושלמת ושלימה והִנָּה אקטואלית ותקיפה עד סוף כל הדורות.

אתם בודאי מכירים את הסיפור על אותו רב שראה תלמיד מחזיק מכשיר קטן ששמו טרנזיסטור. המכשיר הזה הופיע בשוק רק לאחרונה ועדיין לא היה מוכר לרבים. שואל הרב את התלמיד, אם הייתי מוסיף חוט כלשהו לתוך הפנים של מכשיר זה או הייתי גורע ממנו חוט כלשהו, האם היה ממשיך לפעול? בודאי שלא, עונה התלמיד. אומר לו הרב, כך היא תורתנו הקדושה. אי אפשר להוציא ממנה תג או להוסיף עליה, לפי שהיא כולה כלילת השלימות.

ספור נוסף מובא בספרי הדרוש על אותו מלך שהיה לו משנה אמין וישר. המלך אהב אותו ביותר, ולימים שלח אותו לממלכה אחרת לסיכום עיסקאות שונות. ברם עם זאת צווהו המלך כי אסור לו להתערב התערבות כלשהי בשום אופן ובשום צורה. כמובן שהמשנה הבטיח ונסע לדרכו.

והנה אחרי הישיבות והסיכומים עשו ערב משתה למשנה האורח בנוכחות כל שרי הממלכה המארחת. כטוב לב המארח ביין אמר לאורח כי המודיעין של המדינה שלו הוא הטוב בעולם. וכהוכחה לכך אנו יודעים שיש לך סימן לידה בצורת כוכב על האגן הימני.

המשנה למלך - האורח נדהם. הרי הוא מכיר את גופו מאז יום הוולדו ואין לו כל כתם לידה. הוא פונה למלך המארח ואומר לו שבודאי נפלה טעות. אנשיו טעו והחליפוהו באחר.

עונה לו המלך כי הוא בטוח באנשיו וכי הוא מוכן לשלם מאה אלף זהובים טבין ותקילין אם הדבר לא יתאמת. לא היתה ברירה לאורח כי אם להוריד את מכנסיו ולהראות למלך את טעות אנשי המודיעין שלו שכל כך בטח בהם.

המלך - מבלי להוציא מילה הוציא מיד מאה אלף זהובים ונתן לו.

חזר המשנה לארצו שמח וטוב לב, נכנס למלכו, הושיט לו את כל החוזים החתומים ועליהם מאה אלף זהובים. שואל אותו המלך מה הֵנָּה מאה אלף זהובים אלה? והמשנה אומר לו שזו מתנה ממנו למלך ומסביר לו איך התרחש הדבר.

עונה לו המלך: שוטה שכמותך! והרי אמרתי לך לא להתערב! המלך המארח שלך התערב אתי על סך חמשה עשר מיליון זהובים שיצליח להפשיט אותך לעיני השרים. אמרתי לו שאתה נאמן וצייתן לי במיוחד, ואם הוריתי לך שלא להתערב, בודאי שלא תתערב. אולם הלה טען, שהכסף יעביר אותך על דעתך. בקלות ראשך, שלא הקפדת למלא את הוראותי כלשונן גרמת לי להפסיד הון עתק.

כך גם התורה שלנו. לעולם איננו יודעים איזה הפסד אנו גורמים בנסותנו להחליט מה חשוב ומה לא חשוב במצוות התורה.

אכן לא תוסיפו...


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים