דברי תורה > חומש דברים > וילך

תל חי לתורה - פרשת נצבים וילך

ציון בדש

 שתי הפרשיות הקצרות ביותר בתורה - נצבים וילך, שברוב השנים הן צמודות ומחוברות זו לזו, נותנות תחושה מסוימת של סיום, של חילופי משמרות.

הימצאות המצוות האחרונות בתרי"ג המצוות, כמו מצוות הקהל ומצוות כתיבת ספר תורה, שכל אחד מישראל חייב בה, בפרשיות אלה, נותנת תחושה כמו לקראת סיום המחזור השנתי, של כל חמשת חומשי - התורה. יש כאן עקרונות היסוד של היהדות - כמו הבחירה החופשית. הרשות נתונה. "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה..." (דברים ל יט).

יש כאן יסודות במחשבת היהדות ומעל כולן מרחף עקרון זהה, שהבסיס לקיומנו הוא התורה. הלימוד שלה, ההתעסקות בלימוד התורה ובחינוך הדור הצעיר על ערכי תורה ומצוות.

הבסיס הזה, בולט ביותר מפרשת נצבים עד פרשת וילך.

הוא בא לידי ביטוי גם בכינוס שמכנסים - "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל, טפכם נשיכם... (שם כט ט י)

ובפרשת וילך נאמר: "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף, וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". וההמשך: "ובניהם אשר לא ידעו, ישמעו ולמדו..." (שם לא יב יג).

בכינוסים אלה, הושם הדגש על טפכם, על הטף.

נושא החינוך, תופש מקום מרכזי בפרשיות האלה - נצבים וילך.

יש מדרש במכילתא (בפרשת בא פרשה טז) שאומר בזו הלשון (והשוה חגיגה ג):

"כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע בן חנניה (אלה היו תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר העביר את מרכז החיים היהודיים מבית המקדש בירושלם שחרב אל בית המדרש ביבנה). כשבאו תלמידיו אצלו (לר' יהושע), שאל אותם: מה חידוש דברים היה לכם ביבנה. מה התחדש בבית המדרש?

אמרו לו: "אחריך רבי". כלומר, אין זה חשוב מה התחדש בבית המדרש, חשוב שאנו שותים בצמא את דבריך, כי אנחנו באנו ללמוד ממך.

הוא לא ויתר ושאל: ומי שבת שם? אמרו לו: ר' אלעזר בן עזריה.

אמר להם: אפשר ששבת שם רבי אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר?! איני מוותר. אמרו לי מה למדתם ממנו חידוש.

אמרו לו: כלל זה דרש. "אתם נצבים היום כולכם... טפכם נשיכם...". וכי טף היה יודע להבין בין טוב לרע?! לשם מה צריך משה רבנו לכנס את הטף לשמוע דברי התוכחה שלו לעם ישראל? אלא ליתן שכר טוב למביאיהם. אלה ההורים אשר יביאו את הטף לשמוע דברי תורה, לקלוט דבר תורה, גם אם לא יבינו את הנאמר. בעצם הבאת הילדים אל השוקת של המיים החיים - מי התורה, מקיימים את רצונו של הקב"ה, לרבות שכר עושי רצונו, לקיים מה שנאמר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

כאשר שמע ר' יהושע את הדרשה הזאת, אמר להם: איזה דבר חדש יתר על זה? הכי חידוש יותר חשוב ממה שאתם אומרים לי?! הריני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי לדבר זה - בלתי היום. אשריך אברהם אבינו, שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך. אין הדור יתום, שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכו.

זהו לשון המכילתא בפרשת בא בספר שמות.

לכאורה הדבר ממש מדהים. מה בסך הכל אמר ר' אלעזר בן עזריה? שצריך להביא את הילדים בגיל הרך, אל לימוד תורה, לשמוע דרשה (במקור הכוונה מפי משה רבנו, אבל הכוונה גם מפי כל רב בכל דור ודור, בכל קהילה וקהילה).

היה זה דווקא רבי יהושע, שהתפעל במיוחד מהדרשה, כי הוא בעצמו היה סמל ודוגמא לכך. שכן אמו (לפי התלמוד הירושלמי), היתה מביאה אותו עוד כשהיה בעריסה, לשמוע דברי תורה בבית המדרש, למרות שלא הבין כלום. אבל עשתה כן כדי שאזנו תתרגל לקלוט דברי תורה.

עד כדי כך, שכאשר רבן יוחנן בן זכאי היה משבח אותו, היה משבחו בשם אמו: "אשרי יולדתו!"

מאושר, איפוא, הוא רבי יהושע, שיש לו אמא, שמגיל רך, הרגילה אותו ללמוד תורה, ולכן, גם הסיום בפרשת וילך הוא לימוד התורה, כמו כל סיום אצלנו.

מהי האחרונה בתרי"ג המצוות? "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (זו התורה), ולמדה את בני ישראל, שימה בפיהם. למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". ובהמשך, "...וענתה השירה הזאת לפניו לעד, כי לא תשכח מפי זרעו..."( שם לא יט כא).

שוב הדאגה לבני ישראל. כמו הסיום בחמשת חומשי תורה השבוע, כך גם הסיום של הנבואה, בפרק האחרון של אחרון הנביאים - הנביא מלאכי.

במה הוא מסיים?

"זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים" (ג כג).

וזהו גם נושא הסיום של התלמוד. כמו הסיום של התורה שבכתב וסיום הנבואה, עוסק אף הוא באיזכור תורת משה.

הסיום של כל התלמוד הוא: "תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות בכל יום,מובטח לו שהוא בן העולם הבא. שנאמר "הליכות עולם לו". אל תקרי הליכות אלא הלכות".

ללמדנו מהי חשיבותה של תורה ומרכזיותה של מצוות עשה - "ושננתם לבניך ודברת בם".

 


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים