דברי תורה > חומש דברים > דברים

תל חי לתורה - פרשת דברים

ציון בדש

 "ה' אלקיכם הרבה אתכם, והנכם היום ככוכבי השמים לרב" (דברים א י).

פעמים רבות נמשלו ישראל במקרא לכוכבים, ופירושים שונים ניתנו לדבר.

הרב קוק זצ"ל, פירש זאת כך:

קיימים שני פסוקים על שמות הכוכבים.

כתוב אחד אומר: "שאו מרום עיניכם, וראו מי ברא אלה. המוציא במספר צבאם, לכלם בשם יקרא..." (ישעיהו מ כו).

כתוב אחר אומר: "מונה מספר לכוכבים, לכלם שמות יקרא" (תהלים קמז ד).

הרב קוק מסביר, ששמו של דבר הוא המהות שלו. יש שתכליתו של דבר ומהותו - הוא בעצמו. ויש שהפרט כשלעצמו אינו בעל ערך עצמי, וכל תכליתו ותועלתו בהיותו חלק ממערכת כללית.

לכל כוכב יש תכלית לעצמו - "לכולם שמות יקרא" (לשון רבים).

אך יש לכוכבים גם מערכת גדולה, שיש לה תכלית כללית, מעבר למהותו של כוכב בודד - "לכולם בשם יקרא" (שם אחד לכולם).

כך גם בישראל. יש אמנם לכל אחד תכלית עצמית משלו. לעולם יאמר אדם בשבילי נברא העולם (סנהדרין לח). אולם יש לו תכלית במסגרת הכללית של כלל האומה. כי עם ישראל אינו רק אוסף של יחידים, שלכל אחד מהם תכלית משלו, אלא גם מהות אחת - הנקראת: כנסת ישראל. וכבר אמר מי שאמר שהמלה "צבור" - ר"ת: צדיקים, בינוניים ורשעים.

ר' אלעזר מוסר לנו את אמרתו של ר' חנינא "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". והרי דוקא ביניהם יש מחלוקות וויכוחים? אלא יש להבין שהאחדות בישראל אינה השוואה גמורה של הכל. דהיינו גוף אחד שהכל חושבים ומתנהגים בשווה.

לא ולא. אלא אורגניזם אחד בעל איברים רבים ושונים, שלכל אחד תפקיד וכשרון משלו וכולם מאוגדים יחד לתכלית זהה ומטרה אחת, אך כל אחד מעריך את תפקידו של כל אחד במערכת הכללית. ועל כן, תלמידי חכמים מפתחים כל אחד את דעתו האישית, מחדדים אותה, וזאת כאשר הכל קשורים לאותה מטרה. אזי מתרבה השלום.

"גפן ממצרים תסיע, תגרש גוים ותטעה" (תהלים פ ח).

במסכת חולין (צב) אומר ריש לקיש, אומה זו כגפן נמשלה. זמורות שבה, אלו בעלי בתים. אשכולות שבה, אלו תלמידי חכמים, עלין שבה, אלו עמי ארצות. בנוסף לכך מביאה שם הגמרא, שהאשכולות מבקשים רחמים על העלים, שסובלים את הרוח ומגינים על האשכולות, לבל יכם שרב, שמש ורוחות. כך עמי הארץ חורשים, זורעים וקוצרים מה שתלמידי חכמים אוכלים (על פי רש"י במקום).

אכן, כשם שבגפן אם אין עלים אין אשכולות, כך גם בישראל אם אין עמי ארצות אין תלמידי חכמים. כי האומה היא אחדות של איברים היונקים זה מזה ומשלימים זה את זה.

גם בגמרא בירושלמי ממשילים את עם ישראל לגוף האדם. כאשר אדם פורס משהו בסכין האחוזה בידו הימנית, ותוך כדי כך פוצע את ידו השמאלית, הייתכן שהיד השמאלית השותתת דם תתנקם ביד הימנית ותפצע אותה כגמול על כך?! הרי זו תחשב לאיוולת שאין כדוגמתה!

כך גם עם ישראל מורכב מאיברים איברים, שכל אחד מתעסק במישור אחר וכולם חיוניים לגוף (של עם ישראל) כמו האברים בגוף האדם. כי כשחסר איבר אחד, הפעולה הכללית אינה מושלמת.

משום כך, שומה על כל אחד ואחד מישראל להתייחס בחיוב ובהערכה לתפקידו של חברו, מתוך הבנה, שאף הוא לא יוכל למלא את חלקו בגוף הכללי בלעדי חברו.

גם האויב, כאשר בא להרוג בנו, אינו מבחין איזה יהודי הוא תוקף ולאיזה סקטור הוא שייך. בשבילו הכל בעלי זהות אחת - והיא: "עם ישראל".

לכן, צריך, איפוא, להרבות באהבת חינם כדי שעם ישראל יתפקד כגוף בריא בארץ בריאה.

בית שני נחרב בגלל חוסר ההערכה וחוסר הכבוד שנהגו איש ברעהו, והדבר הביא מידית לשנאת חנם.

בית שלישי - בעזרת השם, ייבנה רק מעודף אהבת חינם.

יהי רצון שנעבוד על עצמנו מדי יום ביומו, שה' יצליח בידינו ליישם בנו מידת אהבת חינם. נלמד לכבד איש את רעהו באשר הוא, וכך נזכה בעזרת ה', לבנין הבית השלישי במהרה בימינו - אמן.

 


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים