מאמרים > מקהלת בית הכנסת יד הגיבורים (ר"ג) >

מקהלת בית הכנסת יד הגיבורים (ר'ג)

ציון וטורי

ארצה עליתי יחד עם הורי בשנת 1972 (מאיטליה) ולאחר תקופת מגורים קצרה בבת-ים עברנו לגור ברמת-גן.

 

הורי החלו להתפלל בבית הכנסת יד-הגיבורים ולאחר מספר שבתות, אימי שתבדל'א אמרה לאבי: ש'אם הילד בא לבית הכנסת במקום שיתרוצץ בחוץ שיצטרף למקהלת הילדים', וכך היה. הצטרפתי לחבורה גדולה של נערים וילדים בניהם היו יוסי זיגדון, יוסי חיון, ויקי עזרא, זהר כהן, שלומי בדש, עמוס ברדע ועוד רבים וטובים.

 

מקהלת הילדים של בית הכנסת הייתה כבר אז שם דבר. במשך כ- 30 שנה התקיימה המקהלה (כ- 140 בוגרים), בניהולו המסור של חזן בית הכנסת אז והיום ציון בדש הי'ו ובתמיכת גבאי בית הכנסת ובראשם רפאל גווילי ז'ל. ילדים בגילאי 6 עד 13 טריפוליטאיים ו'ברנייה' (חוצניקים – בני עדות אחרות), דתיים יותר ופחות, התכנסו אחת לשבוע לשיעור בו למדו לקרא את שיר השירים, פסוקי דזמרה, קריאת התורה ופיוטי החגים. הכל, בעזרת מיטב הטכנולוגיה (של פעם), טייפ וקלטות לוח וגירים.

 

ציון היה מקליט לכל ילד מספר קטעים ובשיעור הוא בוחן אותו, מתקן את ההגייה ואת השירה, בוחן שוב, וכן הלאה, עד שהילד היה מקבל סוף סוף את האישור המיוחל לקרא את הקטע בשבת או בחג. זוכר אני עדיין את שלושת הקטעים הראשונים שהוקלטו לי  – פרק א' בשיר השירים, 'הודו לה' כי טוב - כי לעולם חסדו' ו'שירו לה' שיר חדש' –בשלב זה לא ידעתי לקרא עברית, כך שאת הקטעים למדתי בע'פ ואבי ז'ל המשיך תמיד לעודד אותי לא רק ללמוד את הלחנים אלא גם לזכור אותם על פה.

 

מידי פעם הינו זוכים להשתלב בקריאת התורה, כל אחד כפי כוחו ולטובת העניין אף סידרו שרפרף כך יוכלו הילדים הקטנים להגיע לספר התורה שנמצא על התיבה.

 

כבר בגיל 7 זכיתי לקרא בתורה ('את חג המצות תשמור...' - פרשת 'כי תשא') –  אתם יכולים לתאר לעצמכם את הנחת שהסבנו להורינו.

 

בנוסף לתפילות בבית הכנסת, השתתפנו בהופעות באירועים שונים, בחידון התנ'ך שהיה נערך מידי חנוכה באולמי גיל ברחוב הרא"ה וגם לטיולים יצאנו.

לאורך השנים ההשפעה על התפילה בבית הכנסת היתה רבה, דורות של בוגרי מקהלה שהמשיכוו להתפלל בבית הכנסת, האדירו בשירתם את התפילה, כולם הכירו את הנוסחאות ואת הלחנים שכן כולם עברו את אותה הדרך. מספר בוגרים הפכו אף לבעלי תפילה וחזנים בבתי כנסת שונים בארץ.

 

ההשפעה חרגה מעבר לשירה בבית הכנסת, לפני מספר שנים נכנסתי למוסך ושם היה בחור דתי שהתברר שהוא בנו של בעל הבית, בשיחה אקראית עם בעל הבית, התברר כי בעבר הם גרו ברמת גן והתפללו בבית הכנסת יד-הגיבורים, הבן אף הוא בוגר המקהלה. התברר שבשנים האחרונות הבן התחזק מבחינה דתית והוא אמר כי הניצוץ נדלק באותם שנים שהתפלל בבית הכנסת והצטרף למקהלה. ניתן לומר לזכות המקהלה ולזכותם של בעלי התפקידים בבית הכנסת ומתפלליו שהסבלנות שהפגינו כלפי כל יהודי באשר הוא ללא בחינה מדוקדקת בציציותיו קרבה רחוקים ושמרה על הקרובים.

 

כאשר בגרנו והתגייסנו לצבא חברי ואנוכי התאגדנו והקמנו 'מנין צעירים', (שמתקיים עד היום מעל ל-25 שנה) בקומת הגג של בית הכנסת וכך יכולנו לרכוש נסיון כבעלי קריאה ותפילה וגם לזכות בעוד שעת שינה בשבת בבוקר.

 

לפני כ-3 שנים ערכנו את המופע 'במקהלות עם' שהעלה על נס את תרומת המקהלות (אותן 'חבורות ילדים' בבתי הכנסת שבלוב ובהמשך בארץ, בהן למדו הילדים את הפיוטים והלחנים) להווי התפילה ולשימור המסורת והלחן.

 

גם אתר זה נבנה בשיתוף פעולה נפלא בין בוגרי המקהלה לבין ציון בדש על מנת להעניק לכל חפץ הזדמנות להמשיך במסורת הנפלאה בלחנים ובמנהגים.

 

אשרינו שזכינו. - תמונות מקהלת בית הכנסת יד הגיבורים

 

תגיות: מאמר יד הגיבורים




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים