מאמרים > בתי כנסת >

בית הכנסת בית יוסף לעולי לוב נווה ישראל הרצליה

אבי בא רן

בית כנסת 'בית יוסף' עולי לוב נוה ישראל הרצליה.
בית הכנסת הוקם בשנת תשי'ט-1959, כשבצמוד לו בית כנסת עולי בבל. 
הגבאים הראשונים היו חיים (חולמה) מסיקה ומשה ארביב. בית הכנסת היה שוקק פעילות ובפרט כל ליל שבת היו מתאספים מתפללי בית הכנסת לאמירת תהילים ופיוטים עד נץ החמה. החברים הקבועים שבאו לשירת הפיוטים ותהילים ושהיו הפייטנים הקבועים נקראו 'החברה' (קמץ מתח תל-ר). הידועים שבהם - יוסף סאסי ז'ל, חמאני קמלה ראובן ז'ל, דני בן דוד בופלו ז'ל, ממוס ימין ז'ל, ממוס זקזק ז'ל (מספרים שהיה בעל ידע עצום בלחנים),יוסף בוארון הי'ו בעל קול מאוד מיוחד, ויטו ג'נאח הי'ו שגם היה חזן בעל קורא ובעל תוקע ועוד רבים שאיני זוכר שהיו נוטלים פעילות קבועה בבית הכנסת. לא רק בשירות הפיוטים אלא גם בשמחות כמו בריתות בר-מצוה חתונות שבהם היו משקיעם את מיטב יכולתם לשיר ולשמח בשירי העדה. בחגים בית הכנסת היה מלא מפה לפה באנשי הקהילה שהיו משתוקקים לתפילות המיוחדות. היו גם מתפללים שאינם יוצאי לוב ופשוט אהבו את לחני התפילות והצטרפו למתפללים. החזנים הקבועים בחגים היו יוסף סאסי ז'ל אברמינו רובין ז'ל וויטו ג'נאח הי'ו שיש לציין שהיו משכמם ומעלה בחזנות הלובית.היום אני בקשרים עם חבר'ה שגרו בשכונה וגרים היום בחו'ל ופשוט עושים מאמצים לבוא בחגים לארץ רק להתפלל בבית הכנסת שגדלו בו ורק בגלל הנעימות שיש בתפילה. 
יום כיפור היה ממש יום מיוחד, ממש כפי בכתוב בגמרא, בית הכנסת היה מלא מייד אחרי סעודה מפסקת ,לקראת כל-נדרי. הפיוט 'שמע קולי' היה נשמע למרחקים. היה נהוג בבית הכנסת להעלות לתורה ביום כיפור את כל מי שבמשך השנה לא עלה לתורה או בא ממקום אחר. את המכירות (דלאללה) ניהל חמאני קמלה ראובן ז'ל עם המגינה המיוחדת. את תפילת העבודה במוסף היה בדרך כלל מתפלל אברמינו רובין ז'ל. בתפילת הנעילה בית הכנסת היה מלא עד אפס מקום וכמו שכתוב לא אמר אחד צר לי המקום. היו עוד דמויות מרכזיות שנטלו חלק פעיל בתפילה וממשיכים היום כמו עימנואל דנה, ירון כהן ומשה מכלוף הי'ו. מחילה ממי שלא הזכרתי. כשהתחילו את תפילת הנעילה בפיוט 'אל נורא עלילה' היה הקהל פוצח בשירה ויוצא מגידרו והתפילה הייתה נשמעת למרחקים, כולם ששים ושמחים כאילו שאין צום בכלל וההתרגשות כמו תמיד עד דמעות. בסוף היום כמו תמיד איחלו אחד לשני עאקבל דאייר. 
שמחת תורה הייתה שמחה מאוד מיוחדת. כולם עם הילדים רקדו ושרו ,שתו גם עארק והשמחה הייתה עד לב השמים ומי שלא ראה שמחת תורה בנוה ישראל לא ראה שמחה מימיו. ב ארבע לפנות בבוקר נהגו לעשות הקפות ואחר כך יצאו לתהלוכה בשירה וריקודים ברחבי השכונה. כמה יפה היה לראות אנשים עומדים בחלונות מחייכים ומוחאים כפיים כשראו את התהלוכה. היו שיצאו וזרקו סוכריות וגם חילקו משקאות.
בבית הכנסת הייתה חברת תלמוד תורה כמו בלוב. עד כמה שזכור לי הייתה לתלמידים תלבושת מיוחדת מכנסים כחולים חולצה לבנה וכובע שהייתה משמשת את התלמידים באירועים מיוחדים. הרב שלימד היה ר' יוסף סאסי ז'ל שהיה בא ערב ערב ומשקיע את כל כולו בלימוד הילדים חומש ורש'י כשלצידו היה רבי מאיר ג 'נאח זצ'ל (עד כמה שזכור לי היה סגי נאור) וידע בעל פה הכל והיה מתקן את מי שטעה. מידי פעם היו ר' יוסף סאסי ורבי מאיר ג'נאח זצ'ל מספרים סיפור מיוחד על מנת לרתק את התלמידים לשיעור. לא אשכח את המתיחות שהייתה בארץ לפני מלחמת ששת הימים ובימים אלו כשבאנו ל'תלמוד תורה' היינו קוראים תהילים. שניים עמדו ליד ההיכל, אמרו פסוק ואחריהם חזרו כל התלמידים. כך לילה לילה עד המלחמה. מי יודע מה עשו פרקי תהילים אלו בשמים ,שנאמרו ע'י ילדים, באותה תקופה קשה, אולי הם שהביאו את הניצחון הגדול. לאחר השיעור תמיד היו ילדים שהתנדבו ללוות את רבי מאיר ג'נאח זצ'ל לביתו ולא ויתרו על שימת ידו על ראשם על מנת שיברך אותם.
כמו כן היה נהוג בבית הכנסת כל ליל שבת לאחר התפילה לעבור על יד רבי מאיר זצ'ל ולנשק את ידו ולזכות בברכתו. שותף לפעילות בתלמוד תורה היה לילו עטיה ז'ל שהיה מביא לילדים דברי מתיקה והפתעות. 
שמעתי שהמורות בבית ספר בן צבי בשכונה היו מתפעלות מהילדים שידעו לקרוא רש'י עוד בטרם למדו בבית ספר (בית ספר חילוני) וכששמעו כי למדו אצל ר' יוסף סאסי שעבד בבית הספר לפרנסתו, ההתפעלות הייתה כפליים. אחד המתפללים הצנועים שהיה בבית הכנסת והיה שוחט ובעל תוקע ובעל קורא, היה ר' משה ג'יעאן ז'ל איש ירא שמים בעל מידות טובות וצנוע שמעולם לא התגאה בידע העצום שהיה לו,וגם לימד ילדים קריאה בתורה לפני בר מצוה. אביו ר' אברהם ג'עאן ז'ל היה שמש בית הכנסת. כמו כן יש לציין את רבי ממוס קראדי זצ'ל איש תם ישר צנוע וירא אלקים ובעל ידע עצום, בל יתואר, למי שהכיר אותו לא רק מדרשותיו. 
בשבת בבוקר היו מתקיימות שתי תפילות. אחת למשכימים שבאו לשירת הבקשות ותהילים ואחת למתפללים יותר מאוחר. אחרי תפילת מנחה בשבת הייתה קריאת תהילים במנגינות המיוחדות ללובים והמנצח על שירת התהילים היה ר' יוסף סאסי ז'ל. לקראת צאת השבת קריאת התהילים הייתה מרקיעה שחקים מגיעה לשיאה ומתחברת עם 'לדוד ה' צורי המלמד ידי לקרב' כשכולם פוצחים בשירת המזמור עם חיוך ויוצאים מגדרם. את תפילת ערבית עד כמה שזכור לי היה מתפלל ר' יוסף סאסי ז'ל כשבסיום היה מנעים למתפללים את ההבדלה בניגון ורינה שלא נס ליחה, כולם עומדים בחיוך בסבלנות ורק שלא תגמר ההבדלה. 
אירוע מיוחד בבית הכנסת היה בל'ג בעומר כשחגגו את הילולת ר' שמעון בר יוחאי. היו שוויתרו על הנסיעה לבושאיף או למירון בכדי להיות נוכח בהילולה שהייתה בבית הכנסת, בשירה והוד והדר לכבוד התנא הקדוש. 
כמו כן לא שכחו המתפללים את החינוך הציוני שקבלו בלוב. הרמת הדגל נמכרה בכסף וגם שרו התקוה ו'שאו ציונה נס ודגל' בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי וגם לאחר ההקפות בשמחת תורה. 
המשך ב'ה יבוא.כמו כן אני פונה לעוד מתפללים שיש להם זכרונות מבית הכנסת לבוא ולהעלות את זכרונתיהם באתר זה.

 


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים