דברי תורה > חומש דברים > האזינו

תל חי לתורה - פרשת האזינו

ציון בדש

 "...בנים לא אמון בם" (דברים לב כא).

בעל החפץ חיים זצ"ל, מביא מעשה על חנווני מעיירה קטנה, שבא לעיר כדי לקנות סחורה. הלה נכנס לסיטונאי שהיה רגיל לקנות אצלו והזמין את כל הסחורה שהיה זקוק לה. אלא שבקש לקבל את הכל בהקפה, בגלל העובדה שלא היה לו די כסף עבור סחורה רבה כל כך. כמובן שהבטיח לסוחר לפרוע את החוב מיד כשישוב לביתו.

השיב לו הסיטונאי: לא! איני יכול לתת לך בהקפה, שכן בדקתי בפנקסי ומצאתי, שכמה פעמים כבר לקחת אצלי סחורה בהקפה. הבטחת לסלק את החוב מיד כשתשוב למקומך, אך מעולם לא קיימת את הבטחותיך. לכן אינך נאמן עלי.

התחיל אותו חנווני בוכה ומתחנן ואמר, כי אינו אשם כלל במה שקרה. השוק חלש, יש מיתון והמסחר אינו כפי שהיה פעם. משום כך לא יכול לפרוע את חובותיו בזמן. ברם, עתה הוא מבטיח בהן צדקו, שיעמוד בדיבורו, ומיד כשיחזור לביתו יסלק את כל החוב. הוא אף ביקש מהסוחר שיחוס עליו, כי אחרת הוא צפוי לפשיטת רגל ולחרפת רעב.

הסוחר לא יכול היה לעמוד בפני הפצרותיו ותחנוניו והסכים למלא את בקשתו.

רק שמעו זאת העובדים של אותו סוחר ומיד התנגדו לעיסקה וטענו בפני הסוחר, שאין החנווני הזה אמין. לא זו בלבד שלא שלם על סחורות שקבל בעבר, אלא אפילו את דמי המשלוח לא פרע.

בעודם עומדים ומתווכחים, נכנס לחנות סוחר אחר, ולאחר שעמד על טיב הענין הנדון פנה לחנווני מן העיירה הקטנה:

שמע בקולי, איעצך. אומר כאן דבר שיניח את דעתם של כל הצדדים. לשם מה אתה צריך לקנות עכשיו כזו כמות ענקית של סחורה ולהתחייב בממון הרבה, אשר אינך בטוח שתוכל לפרוע אותו? אמנם מכיר אני את הסיטונאי שאינו מוכר בכמויות קטנות, ברם בטוחני שיבין למצבך ויתרצה למכור לך אפילו כמות קטנה במחיר סיטונאי, וכך תוכל לשלם עם הכסף שברשותך.

הפתרון הניח את דעתם של שני הצדדים, ואכן שמעו הללו בקולו של בעל העצה. החנווני רכש בכסף מזומן מעט סחורה. חזר לביתו ומכרה. ושוב קנה במזומנים ומכר, וכך עשה פעמים אחדות, עד אשר רמה קרנו ושמש ההצלחה האירה לו פנים.

ומכאן לנמשל:

יום יום אנו מבקשים מהקב"ה, שיחוס וירחם עלינו וישלח לנו גואל צדק במהרה בימינו. פשוט, קשה כבר המצב ואין לנו עוד יכולת לשאת את כל הבעיות והצרות מסביב.

והרי הוא ודאי מוכן ומזומן להתרצות לנו ולהיענות לבקשתנו, ועל כן אנו מרבים בתפילה ומבטיחים לשוב בתשובה.

אמנם, גלוי וידוע לפניו שלמרות הבטחותינו אנו נשוב ונחטא. אבל הוא אבינו, רחום וחנון ורוצה בכל זאת לגאלנו.

אך כאן באה מידת הדין ומעכבת בידו, וטוענת, שאנו "בנים לא אמון בם". אנשים שאי - אפשר לתת בהם אמון. אנו מבטיחים לחזור בתשובה שלימה, אך מעולם לא עמדנו בדיבורינו ולא קיימנו את הבטחותינו. בדיוק כאותו החנווני שבסיפור.

לפיכך אין דרך אחרת לפנינו אלא לעשות כאותו חנווני. אם אין בכחנו לקנות כמות גדולה של סחורה ולחזור בתשובה שלימה, לפחות נקנה לנו סחורה מעט מעט ובמזומנים.

הבה נתחיל לשוב בתשובה על עוונות קלים שבידינו כגון: לשון הרע, שקר ורכילות.

כך נסלק את חובותינו קמעא קמעא, עד אשר נעמוד על רגלינו כבני אדם מהוגנים והדיבור שלנו יהא נאמן עליו יתברך.

 

 

 

 

 


תגיות:




דף הבית | אודות שפתי רננות | צור קשר כל הזכויות שמורות - לפירוט לחצו כאן
בניית אתרים